יום אימונים: שלישי
שעות: 14:45-16:00
אתמול, ברגע של חוסר אחריות מצדי, הצהרתי שאני מתכוון לרוץ מרתון. היום, לאחר שהשלמתי את חובותיי על ההליכון, העברתי לקצב ריצה ורצתי כעשר דקות נוספות. בסיומן עצרתי למרות שהייתי יכול להמשיך לפחות עוד 3 דקות. אין כאן שום פואנטה, מלבד האדרה עצמית.
הרגע המאכזב של היום: בסיום האימון, כמו בהתגלות אלוהית, כלומר כמו בקלישאה של בסרטים גרועים במיוחד, נחה עיני על מכונת משקאות שמסתבר שקיימת במכון. ניגשתי להוציא לעצמי קולה, אבל אז גיליתי שהם באמת בקטע של בריאות ומוכרים רק שייקרים. קשה לי להבין את הגישה הזו. אני חושב שאנשים יתאמנו יותר קשה אם ידעו שבסיום מחכה להם פרס.
בימים האחרונים סבלתי מסנטימינטליות יתר. תקופה שהסתיימה, מעגלים שנסגרו. לכל זה אין מקום בחדר כושר. חדר כושר הוא מקדש הגבריות. עבודה סיזיפית, שתיקות ארוכות, אין אפשרות להרהר בדברים. החיים כסדרה ארוכה של צעדים קטנים.
שעות: 14:45-16:00
אתמול, ברגע של חוסר אחריות מצדי, הצהרתי שאני מתכוון לרוץ מרתון. היום, לאחר שהשלמתי את חובותיי על ההליכון, העברתי לקצב ריצה ורצתי כעשר דקות נוספות. בסיומן עצרתי למרות שהייתי יכול להמשיך לפחות עוד 3 דקות. אין כאן שום פואנטה, מלבד האדרה עצמית.
הרגע המאכזב של היום: בסיום האימון, כמו בהתגלות אלוהית, כלומר כמו בקלישאה של בסרטים גרועים במיוחד, נחה עיני על מכונת משקאות שמסתבר שקיימת במכון. ניגשתי להוציא לעצמי קולה, אבל אז גיליתי שהם באמת בקטע של בריאות ומוכרים רק שייקרים. קשה לי להבין את הגישה הזו. אני חושב שאנשים יתאמנו יותר קשה אם ידעו שבסיום מחכה להם פרס.
בימים האחרונים סבלתי מסנטימינטליות יתר. תקופה שהסתיימה, מעגלים שנסגרו. לכל זה אין מקום בחדר כושר. חדר כושר הוא מקדש הגבריות. עבודה סיזיפית, שתיקות ארוכות, אין אפשרות להרהר בדברים. החיים כסדרה ארוכה של צעדים קטנים.
אין מה להגיד, חדר כושר זה מקום לגברים אמיתיים, יואבי.
השבמחק